<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ה</h1>
<h2>דף ז.</h2>
תינוק בן יום אח' נוחל בנכסי האם להנחיל לאחיו מן האב שאי' מאותו האם אבל עובר לא כגון שמתה אשתו מעוברת ממנו כי העובר מת תחלה ואם פרכס תלתא פרכוסי כזנב הלטאה שכבר מת ומפרכס אינו מנחיל להם ותינוק בן יום א' ממעט בבכור' אבל עובר לא כי וילדו כתיב שצריך לידה פי' כי הבכו' נוטל שני חלקי' כפי שני האחין וזה התינוק יחשב כא' האחי' הפשוטין ובעבורו יקח יותר מעט הבכור מחלק בכורתו. פי' ב(י)ן יום אחד אפי' חי שעה אחת וכן כתב הר"מ במז"ל ועוד כתב אפי' לא כלו לו חדשיו והראב"ד השיג עליו כי בודאי מיירי שכלו לו חדשיו דק"ל כל שלא שהה ל' יום באד' הרי נפל זולתי אם כלו לו חדשיו כך פשו' שבת בתר'. נפל הבית עליו ועל אמו ואינו ידו' מי מת ראשו' שאם מת הבן תחלה אינו יורש' בקב' להנחיל אחיו מן האב א"כ יורשי הבן ספ' ויורשי האם ודאי ולפי' הנכסי' בחזק' יורשי האם הואיל והוחזקה נחלה לאותו השבט ולא יירשו יורשי הבן בתרא. אב שנשבה ומת בן בתו במדינה או בן שנשבה ומת אבי אמו ואין ידוע מי מת ראשון יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו פירו' וזה מיירי שיש לבן בת ואחים מן האב ואם הוא מת תחלה אין יורש אמו בקבר ויחזרו נכסים ליורשי האב כלומר לצד האם בתרא.
